את היום האחרון במסע האחרון שהייתי בו (מסע בן 49 ימים בגבעת רם: i love jerusalem and jerusalem loves my) ביליתי בעמק המצלבה  בירושלים.
בין הרהורים כאלו ואחרים,נשימות של סוף פרוייקט ,ותחילתה של ההכרה המתוקה מרירה של דברים שהסתימו, רונן אידלמן בא לבקר אותי.זו היתה הפעם השניה לאורכו של הפרוייקט שנפגשנו. בפעם הראשונה קלטנו שהקרוון/סטודיו שאנחנו נפגשים בתוכו וטקטיקת הפעולה שמתלווה אליו, השידור והפגישות ועוד', מוצאת חן בעיננו מאוד.
בפעם השניה,שם בעמק הקטן, רונן העלה את ההצעה לטיול משותף בקייץ הקרוב.מממ. אני חייב להודות שמהרגע הראשון זה מצא חן בעיני.ככה,משהוא אינטואיטיבי, פשוט. אני חושב שסיכמנו את העניין כבר אז, כשהוא עלה. יוצאים למסע בן תשעה ימים, הימים האחרונים של ימי "בין המצרים" בין הים לירדן. כמה פשוט.

לרונן יש את היכולת להתבונן בדברים בצורה פשוטה (גם) ולהניע את המציאות סביבו לכיוונים שמעניינים אותו. שזה נחמד. ואני  לפעמים מזהה הצעות איכותיות כשהן באות בכיוון שלי. את הפרטים וכו' אמרנו נסגור בהמשך. ואכן כך קורה.

יש לנו תוכנית מפוארת, רחבה ומרתקת, של שיטוט רב משמעות בארץ הקטנה הזו שלנו. כמו שרונן אוהב להגיד:"ארץ ישראל ההיסטורית".
איך נאמר, היסטוריה זה לא בדיוק מטרת המסע הזה. הכאן והעכשיו והכיוון המיוחל והאפשרי של האהבה אל מול השינאה, בהיתכנות שלה ביננו, ובין האנשים והמציאויות שנפגוש בדרכנו , יותר זה הכיוון.
בשל שינאת חינם המקדש (כך נאמר) חרב. אני מבקש לראות או להכיל את התנועה המתוכננת שלנו לאורכה ורוחבה של הארץ כמעין "נייר לקמוס" שכזה, מעבדה קטנה שנודדת ושואלת את הסובבים אותה שאלות של בנייה וחורבן. מה  שמסתמן עבורי כחובה נעימה של בחירה מחדש לבדוק את האפשרות לזהות מציאות  שאיתה אני רוצה להמשיך וליצור את החיים שלי. כאן וביחד.
אני בוחר מראש להסכים ולהיות נאיבי.הנאיביות היא הדלק של השינויים, אלו הטובים.ושכאלו אנחנו מחפשים.האין זאת כך?.
אם הכל אכן יקרה כמצופה, והדרך אל ההתחלה (אני כותב את המילים האלו בשבת אחרי חצות, בבית בירושלים, כשבבוקר מחר אני מיועד לצאת אל ההתחלה, אל ים המערב) כפלא ,תעבור בשלום, אז אתרווח לי בכסא הטייל שלי, ואהייה מבסוט מאוד ומחייך כלכך.

איזה עלילות נכונות לנו בימים האלו,הבאים? אני מקווה שמעניינות עד מאוד. חלק תיכננו, רונן ואני, והרוב פשוט יציג את עצמו בפיננו, אט אט, רגע אחרי רגע (בנעימות בבקשה,בנעימות).
בבירכת מסע של טוב.בינתיים,

גיא